• רונית עובדיה - אימון אישי

קהל היעד שלי

עודכן ב: 3 נוב 2019


אתם הקהל שלי!

הקהל שעליו אני הכי מלאת תשוקה להשפיע על מנת להביא לשינוי אישי חיובי ומקדם.

אתם, צעירים בני דור ה -Y או בכינוי הידוע מיליניאלים, או פשוט Y אייניקים גילאי 30-20 פלוס מינוס.

וגם אתם, עדיין במסגרת חטיבה והתיכון, בני דור ה - Z בני הנוער שבחבורה גילאי 13-18.

אם יש צעירים שמגיעים לעמוד הזה הם בוודאי יודעים למה אני מתכוונת ב"חוכמת הבייגלה".

ספרו של אילן הייטנר, שם הוא כותב על בני דור ה - Y שלא מצליחים למצוא את דרכם העצמאית בחיים.

גולן, הגיבור בספר, הוא טיפוס ילדותי בסוף שנות העשרים, מתקשה לחפש ולמצוא עבודה רצינית, ולהתמיד בה, נוטה לקשרים שטחיים בכלל ועם נשים בפרט. הילדותיות קוסמת לו כי היא יוצרת חופש מהתחייבויות. אך המחיר קשה. בלבול קושי כלכלי ובדידות.

אז למה הדור הזה כל כך מיוחד ושונה מקודמיו ומה השפיע על העיצוב והאופי של הצעירים המוכשרים והאינטליגנטים הנפלאים הללו בני דור ה -Y ?

הנה כמה נתונים שמשתפים אותנו הסוציולוגים תמר ועוז אלמוג:

הישראלים ילידי שנות ה 80-90 של המאה העשרים, צעירים שגדלו ועוצבו בתקופה של צמיחה כלכלית מהירה וכן לתוך האצה של פיתוחים טכנולוגים בתחום המחשב אינטרנט והסלולאר.

זהו דור "הילדים הדיגיטליים" וגם "הדור הגלובלי" שנחשף מגיל צעיר לגירויים גלובליים: מוזיקה, מזון מהיר, שידורי חדשות ואירועים בסדר גודל עולמי, אינטרנט ורשתות חברתיות, טיולים בעולם – הודו, מזרח, דרום אמריקה אוסטרליה, ועל כן גם הושפעו בעצם מאותן חוויות שחוו צעירים בכל העולם.

הפתיחות לעולם משפיעה על היותם "open mineded" ומעצבת דור מתירני ושיוויוני, מפוקח, מלא הומור, מפרגן פתוח וזורם שחי בעיר הגדולה.

ילדי "דור הפרס" שזכו לפינוק יתר העטופים בחום ואהבה ומרופדים במחמאות.

הם גם "הדור הלא מהפכני" - שכן הם גדלו בתפיסה של "הילד במרכז" ולכן חיים באופן יחסי בהרמוניה עם ההורים וללא מתחים שאיפיינו את דור ההורים שלהם. הם "הד חיובי" להוריהם שתומכים בהם ללא סייג, דומים גם בהשקפותיהם להורים והיחסים הוריהם נחשבים לטובים.

דור ה"פיטר פנים" - הם לא ממהרים לפרוש כנפיים ולעוף ונותרים תלותיים בהורים לאורך זמן. חוששים להתמסד וכן חוששים מהמצב הכלכלי ובמקביל מחפשים יציבות כלכלית ותעסוקתית.

הם "דור הבומרנג״ שכן לאור הלחץ הכלכלי לעיתים אף חוזרים לבית ההורים בגיל מאוחר יחסית.

40% גרים בשכירות וכל אדם שלישי בדור הזה גר עם ההורים. יש כאלה שגרים לבד, עם שותפים ואפילו עם הסבתא.

Y "הדור האבוד" שנהר לרכוש השכלה בהמוניו באוניברסיטאות ובמכללות בהתאם לנורמה ודי מהר הבין עד כמה בעולם טכנולוגי ומתקדם בקצב- על, התואר שנרכש מאבד מערכו והולך ויורד בשוק העבודה והם נותרו טועים בדרכם בעולם העבודה המסורתי והמקובע.

גדלו בצל הטילים ופיגועי הטרור וכיון שהתקשורת מגישה את האירועים בזמן אמת משפיעה על כך שהם עמוסי חרדות, מבולבלים, מתקשים לעמוד בעומסים ונמנעים מלחץ בעבודה. העבירו משקל לתרבות הפנאי וחיי המשפחה שלהם עולים בחשיבותם על חיי העבודה.

דור סיפוק המיידי של "כאן ועכשיו" ו"יהיה בסדר" וכאילו אין מחר, מה שמשפיע על עולם של תרבות הפנאי של קצב בילויים אינסופי, אלכוהול, מסיבות, הצורך למצות.

Y - בהשוואה לדורות לפניו זה גם -מיקוד בעצמי, טשטוש ההבדל המגדרי, בשלות מעוכבת, תלותיות, התמכרות למשחקים וטכנולוגיה, מידע וגירויים מהירים והעדפה לאינדבידואליות.

בהתייחס לדורות שקדמו לו בחברה הישראלית ובכלל בעולם, זהו דור שעובד אחרת, לומד אחרת, צורך תקשורת וחדשות אחרת, מבלה אחרת ומגדל ילדים אחרת.

ומה הצורך שעולה בקליניקה?

אינסוף מידע, החשיפה לאינסוף גירויים והצורך האינסופי לגוון בהכל-באוכל, לבוש, בילויים ובני זוג גורמת לחוסר שקט, בלבול וגם שעבוד נפשי.

הלגיטימציה להתיילד, החינוך המגונן של ההורים ("הורי הליקופטר"), מסירים אחריות.

אם אני מתייחסת למהו הצורך העיקרי של בני דור ה-Y, שמגיעים לקליניקת האימון הרי זה להפוך לעצמאים, לצאת מהחסות הבלתי נגמרת של חיים עם ההורים, רגשית וכלכלית וללמוד להתמודד עם אתגרי החיים.

לקחת אחריות ולזכור "שיש מחר" ואפשר לבסס חיים טובים ועם משמעות רבה לצד נהנתנות, ואף רצוי, שכן לא לעולם חוסן. בסופו של דבר, גם דור ההורים יזדקן וראוי שיהיה מי שיקח אחריות.

להיות חופשי, מאושר וחי חיים מתוך בחירה אמיתית ומשמעות, חיים שבהם הערכים האישיים הם המובילים וכן הנהגה אישית עצמית המובילה למקום ממצה מועיל ועצמאי.

להתמקד בתהליך "הצמיחה החופשית" ביכולת ובכישרון האישי ולחבר אותו לתשוקות האישיות ולהפוך את התמהיל הזה לבעל ערך אישי וחברתי .

"זכור תמיד: לעולם לא יושם לפניך מכשול שאין בכוחך להתגבר עליו"

(רבי נחמן מברסלב)

נוער נוער... דור ה-Z יוטיוברים מוסיקליים נערים ונערות החל מגיל 14 ומעלה, דור המאופיין כגלובלי, ויזואלי, לומד יותר על ידי התבוננות ופרקטיקה חוויתית. דור של מנועי חיפוש יותר מאשר לימוד או מחקרים. הדור הזה ממחיש ביתר שאת את הפער העצום שנולד במערכת החינוך מבחינת היכולת הנמוכה לעניין את תלמידיו בתכנים, שכן השיטה נותרה אותה שיטה כמו לפני 50 שנה ויותר, ואילו האמצעים והסביבה השתנו לחלוטין.

הדור "הדיגיטלי" ו"הדור ה"המחובר", הרגיל לקבל הכל בלחיצת כפתור. דור של סיפוקים מיידיים וכל האפיונים הללו באופן עוד יותר קיצוני מהדור שקדם לו.

דור שגם הוא רגיל לחיות בצל של איום קיומי גובר, פיגועים וטרור עולמי רדיקלי. זה מבחינתם משפיע על היותם חיים בצל עולם לא בטוח ולכן יותר פסימיים. כמו כן נולדו לתוך אי שוויון גובר וזה משפיע גם כן על אפקט חרדה.

דור שחי בצילם של אינסוף ועודף רב של גירויים בחיי היום יום.

זקוקים לקשר וירטואלי או פיזי. יתכן שזה בגלל הזמן הרב מול המסכים. ומכאן אבסורד גדול, שכן כאשר הם נשאלים הם מציינים שהפעילות הפיזית המועדפת היא דווקא פעילות פיזית שנעשית במשותף כמו הופעות טיולים וכו'.

הם דור "המולטיטסקינג", שמקשיבים למוסיקה מדברים וקוראים בו זמנית גולשים ומשוטטים ברשתות החברתיות וגם מקדמים מס' עיסוקים במקביל.

הגלובליות של הדור הזה, שהולכת עוד צעד אחד קדימה לעומת הדורות הקודמים, משפיעה על כך שהם הרבה פחות מושפעים מההורים והמורים שלהם. פתוחים מאוד לעולם ולשינויים המתרחשים בו.

בקליניקה

"אמא איך לא נכחדת" הוא טור מקסים של דניאלה לונדון שכתבה בהומור ודיוק רב אודות פערי הדורות בימינו.

לאור פער הולך וגובר בין בני הדור הזה לדורות שלפניו, נוצרו הבדלים תרבותיים של חויות אחרות ושונות והנאות והשפעות מסוג אחר. הרשתות הן מקור להרבה אינפורמציה והשפעות חברתיות תרבותיות שיוצרים לעיתים פערים בשפה ובתקשורת ובהבנה בין בני נוער ומבוגרים- הורים/ מורים/ מדריכים. לעיתים יש צורך ללמוד פשוט איך לתקשר באופן נכון ובהיר ומועיל, ללמד יצירת קשר בינאישי.

עודף גירויים ופעילות לעיתים מייצרת חוסר שקט. הפניית אנרגיות לאינסוף גירויים לא תמיד מועילה לאפיקים של צמיחה אישית אלא לעיתים הפוך מכך. יותר מדי אנרגיה חיצונית ופחות מדי פנימה. אושר תמיד כרוך בהסתכלות פנימה.

הישיבה האינסופית מול המסכים יוצרת חסך רגשי ומעלה צורך דחוף בחום וקשב רגשי אנושי.

תחושות של בדידות וניכור לעיתים גורמות ללחץ וחרדה חברתית.

ADHD- מאפיין בולט בדור הזה שהשיח סביבו רק הולך ומתרחב – ומגוון הדיעות והאבחונים המקצועיים לכאן או לכאן גם כן הולך ומתעמק.

ADHD\ADD- בהגדרה כוללת– מאותגרי קשב וריכוז. בעקבות אתגרים אלה לעיתים נוצרים פערים בין הרצוי למצוי ומכאן השפעות על היכולת ללמוד, על היכולת להפיק את המקסימום, על הקשרים בבית הספר, עם הצוות החינוכי לעיתים בחברה ואף בבית.

האבחון ההמוני של ADHD בדור הזה (וכן כן, לגמרי הידד לדמיון הפורה והיצירתיות!!) העלה את השימוש המאוד בלתי מבוקר באוכלוסייה בריטלין. במקרים מסוימים יש תועלת רבה והצדקה לשימוש בו, אבל לא תמיד כרוטינה בלתי מבוקרת. יש סבירות גבוהה להניח שחלק בלתי מבוטל מן המקרים המאובחנים אלה הם ילדים שפשוט משעמם להם בתוך מערכת החינוך וצריך למצוא עבורם פתרונות יצירתיים אחרים בתוך המערכת. דרכי למידה מגוונים ואתגרים אחרים.

בכל מקרה, היות ואנחנו מדברים באימון גם על הפער בין הרצוי למצוי, ניתן לשכלל את היכולות האישיות באימון, ובקליניקה זה מעלה את הצורך ללמוד להיעזר בטכניקות שיקלו על ניהול עצמי, ניהול זמן, והתנהלות חברתית ובהתאם לבחירת ההורים והמתאמן גם יחד לעבוד יותר על ההימנעות או הפחתת הצורך בריטלין. (החלטה אינדבידואלית ובמידת הצורך בהתאם להמלצות גורם מקצועי אבחוני נוסף על פי הסדר הבא – רופא התפתחות התנהגותי פסיכיאטר ונוירולוג)

כל האתגרים הללו ואחרים עולים בקליניקה וניתנים להתמודדות ופתרון בתהליך "הצמיחה החופשית" תוך מתן דגש על יכולות אישיות, רצון ותשוקה, ותיעול המשאבים למקום אישי ייחודי בעל ערך ומשמעות.

"תהיה עצמך. כל היתר כבר תפוסים"

אוסקר ווילד

>> מה חשבת? אשמח לתגובה שלך כאן למטה :)

#דור_הY #רונית_עובדיה #אימון_בגיל_ההתבגרות

177 צפיות
קישור לפייסבוק של רונית עובדיה אימון אישי לבני נוער ולצעירים בתחילת הדרך
קישר לאינטסגרם של רונית עובדיה מאמנת לבני נוער בגיל ההתבגרות ולצעירים בתחילת הדרך

רונית עובדיה​ 
אימון אישי לבני נוער ולצעירים בתחילת הדרך

054-9000113

ronit@ronitov.co.il

יגאל אלון 9, קרית אונו

המחברת. אימון אישי. אימון אישי בקבוצה.

אימון למאותגרי קשב. אימון למטרה ממוקדת.

www.ronitov.co.il